מספרים מכוונים: מתחילים מאפס

מספר חיובי גדול מאפס, ומספר שלילי קטן מאפס. למשל, 3 מעלות מעל האפס כותבים 3 או +3.

שלוש מעלות מתחת לאפס כותבים −3 וקוראים ״מינוס שלוש״. הסימן שייך למספר: −3 הוא מספר אחד. 0 אינו חיובי ואינו שלילי.

ביחידה הזאת מתחילים במספרים שלמים; אפשר לעצור אחרי כל רעיון.

על ישר המספרים הערכים גדלים כשנעים ימינה. המרווח בין כל שני סימונים סמוכים בשרטוט הוא יחידה אחת.

השליליים משמאל לאפס והחיוביים מימינו. כדי להשוות, חפשו מי נמצא מימין.

מבין שני מספרים שליליים, המספר הקרוב יותר לאפס גדול יותר. למשל, −1 גדול מ־−4.

הסימן > אומר ״גדול מ־״; הפתח הרחב פונה למספר הגדול.

שני מספרים נגדיים נמצאים באותו מרחק מאפס, משני צדדיו. למשל, 3 ו־−3 הם נגדיים.

הנגדי של 0 הוא 0. הערך המוחלט הוא המרחק מאפס; מסמנים אותו בשני קווים: |−3| = 3.

זהו מרחק, ולכן הוא לעולם אינו שלילי. חשוב להבדיל: הנגדי של 3 הוא −3, אבל המרחק של 3 מאפס הוא 3.

בחיבור מתחילים במספר הראשון. כשמוסיפים מספר חיובי, נעים ימינה במספר היחידות שמוסיפים.

אפשר להתחיל גם משמאל לאפס, ואפשר לעבור דרך האפס. סופרים את המעברים בין הסימונים, לא את סימון ההתחלה. חיבור של 0 אינו מזיז אותנו.

בחיבור מספר שלילי נעים שמאלה. בתרגיל 1 + (−4), הסימן + אומר שהפעולה היא חיבור, ואילו − שייך למספר שמוסיפים.

הסוגריים עוזרים להפריד בין הפעולה לסימן. מתחילים ב־1 ונעים ארבע יחידות שמאלה.

אם מתחילים במספר שלילי ומוסיפים עוד שלילי, נעים עוד שמאלה.

חיסור מספר חיובי הוא תנועה שמאלה. למשל, אם יש ניקוד −1 ומורידים עוד 3 נקודות, הניקוד נעשה נמוך יותר.

אפשר לכתוב את אותו החישוב כחיבור המספר הנגדי: −1 − 3 = −1 + (−3). חיסור של 0 אינו משנה את המספר.

לחסר מספר פירושו לחבר את המספר הנגדי שלו. לכן בחיסור של מספר שלילי נעים ימינה.

דמיינו שניקודכם −3 ובתוכו נרשמה הורדה שגויה של 2 נקודות. כדי להסיר את ההורדה, מבטלים את −2 ומוסיפים בחזרה 2: −3 − (−2) = −3 + 2.

המינוס הראשון הוא פעולת החיסור; המינוס שבתוך הסוגריים הוא הסימן של המספר. כאן מתרגלים חיבור וחיסור בלבד.

כפל וחילוק של מספרים מכוונים, שברים וחזקות יילמדו בנפרד.